תערוכות מאז ומעולם ריתקו אותי. קבלו הצצה לתערוכה מיוחדת שאצרתי עם שותפי יואב מאיר, "בד בבד" כשבדי טקסטיל הופכים לבגדים.
ביקור במוזיאון הפופ אפ המרהיב של אנשי העיר שאיגד אומנים מתחומים שונים בשלל חללים יצירתיים.
לסיום מוזמנים להאזין לפודקאסט החדש שלי, פרק מרתק עם דרור קונטנטו על אופנה, השראה, נשים ושמלות כלה.
תערוכת "בד בבד"
בדים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, בבית ומחוצה לו. אנחנו משתמשים בבדים בכדי לכסות, לחמם, לקשט, להגן, להצליל, לעטוף ועוד. מה הבדים שלנו אומרים עלינו? האם הבגדים שאנו לובשים מספרים את אותו הסיפור כמו וילונות שלנו? אולי בלבוש שלנו אנחנו רוצים להאיר ודווקא את הוילון אנחנו צריכים כדי שיחשיך? אולי.
כשחושבים על בד, באופן אינסטינקטיבי ישר המוח רץ לכיוון של בגדים. מה עם ריפוד, מצעים, מגבות, מפות, וילונות ועוד... הבדים מקיפים אותנו ונותנים הצצה לאופי שלנו. יש בדים שמלווים אותנו במשך שנים ויש כאלו שמתחלפים כל עונה, יש בדים שמזכירים לנו תקופות שאהבנו ויש כאלה שגורמים לנו להתרגש כשאנו פוגשים אותם לראשונה.
בתערוכה החדשה שלנו רצינו לבדוק שימוש חדש לבד שמיועד לשימוש ספציפי. בחרנו 11 מעצבי ומעצבות אופנה מוכשרים ונתנו להם בדי ריפוד מחנויות ריהוט מובחרות מרחוב הרצל בתל אביב – יפו. כל מעצב קיבל בד שונה, גם מבחינת הדפס וגם טקסטורה – המעצבים והמעצבות יצרו יצירות מופלאות שעולות על כל דמיון. בתערוכה מוצגים הרהיטים ולצידם העיצובים של הבגדים, בנוסף החלטנו לצלם דוגמניות עם הבגדים על הרהיטים, רצינו לראות אותם בד בבד.
אוצרי התערוכה: יואב מאיר וגילי סיון כהן
צלם: ניר סלקמן
מאפרת: עדי מרמור
דוגמניות: נורית גורדון, שירלי גליק, ליה נוגה
מפיקות יריד הרצל: טל דיין ונטע חצרוני
מעצב חלונות ראווה: יאיר אוחנה
נעליים: Katz & Birds, Norman & Bella
המעצבים והמעצבות: ירון מינקובסקי, רעומה זקש, שרונה שרביט, חן בר כליפה, קובי גולן, אסף פרן, דנה סידי, יואב מאיר, קיי לונג, בתאל בר גיורא, עדן בן עמי.
החנויות המשתתפות: שכטר, ראם רהיטים, רנבי, לובלינר, מוטי דהן MD, רהיטי קהירי, הרצל 40, בית אומנות העץ, בדוסה, אדר רהיטים, נתנאל עיצובים, בועז גלריה לעיצוב הבית.
ביקור במוזיאון הפופ אפ ברחוב פנקס
היום כבר לא היה זכר לתורים הארוכים שהשתרכו השבוע בכניסה לפנקס 11 / 13 .
הוציאו את האוויר מהאיש הענק שישב על הבניין, ותיכף הבניין הזה ייהרס.
אתמול עוד הספקתי לעמוד בתור שעה וחצי, בכדי להיכנס למוזיאון הפופ אפ
היה שווה כל רגע שעמדתי בתור.
יוזמה מרתקת בעיניי של אנשי העיר זו העם השלישית.
הפעם 2 בניינים, בכל בנין 4 קומות, ו-24 דירות שאירחו מעל 150 אומנים ומעצבים מכל התחומים שפשטו על הדירות והפכו אותן למוזיאון זמני.
יערה זקס המופלאה אותה אני לא מכירה הצליחה לאגד ולאצור במרחבים, חויה מושלמת, מרגשת ומאתגרת ברמה בינלאומית.
עברתי בין החדרים, המטבחים, הסלונים, השירותים והמקלחות מהופנטת מכמות היצירה הבלתי נגמרת.
עד לא מזמן הדירות האלה איכלסו משפחות וכל משפחה עם הזיכרון והסיפור שלה, אין זכר למי שגר כאן קודם ורגע לפני שהבניינים נהרסים ונבנים מחדש הגיעה לכאן פרץ יצירה והשראה.
כשהאומנות מונגשת וכל אחד יכול להיכנס אין משמח מזה.
שאומנים, ציירים ואנשי ארט מקבלים כזו במה מכובדת זה מרגש אותי מאוד.
150אומנים, 150 יוצרים 150עבודות מטריפות שכל אחת מהן מעוררת מחשבה והשראה.
כל אומן נתן את הפרשנות שלו למה שעבר עלינו בשנתיים האחרונות של הקורונה , חלק מהפרשניות היו אישיות וחלק קולקטיביות.
נשארתי עם טעם של עוד ובעיקר זכיתי להיחשף להמון אומנים מדהימים.
שאפו ענק!